בישראל חיים אלפי צעירים המצויים במצבי נשירה וניתוק ממסגרות נורמטיביות (כגון בית ספר, משפחה, צבא, קהילה). עמותת מניפה מיישמת במגוון תוכניותיה מודל עבודה הוליסטי מקיף שמטרתו היא השבת הנוער המנותק למסגרת חברתית נורמטיבית. מודל הטיפול הייחודי שלנו מורכב משישה עיקרים – כששת קודקודיו של מגן דוד: חינוך, השכלה, טיפול, מסגרת, משפחה וקהילה.
חינוך והשכלה
בהתאם ל"חוק זכויות התלמיד"[1], המדינה אחראית להבטיח לילד קיומם של תנאים אופטימאליים ללימוד נאות שיכשיר אותו לחיים עתידיים ויאפשר לו מוביליות תעסוקתית וחברתית בעולם דינאמי ומשתנה. את הזכות הזו מנסה המדינה להבטיח בעזרת מערכת החינוך והשירותים השונים הקיימים עבור ילדים ובני נוער. חרף העובדה שמערכת החינוך הפורמאלית עושה מאמצים להחיל את חוקי החינוך על כל ילדי ישראל, חיים בישראל לא מעט ילדים ובני נוער שהמדינה מתקשה לסייע להם באופן מיטבי לממש את עצמם ואת זכותם לחינוך והשכלה.
מערכת החינוך מתקשה בפועלה בעיקר עם תלמידים המושפעים מגורמים מגוונים -אישיים, משפחתיים ואחרים – המעכבים את התפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. ההשפעה של גורמים אלה באה לידי ביטוי בנשירה מביקור סדיר בביה"ס ובהתנהגויות לא נורמטיביות, כגון: שימוש מזדמן בסמים ואלכוהול, הפרעות נפשיות, זנות, התנהגות עבריינית ומצוקה רגשית ונפשית.
לפי הנתונים הרשמיים של משרד החינוך, מדי שנה נושרים כ-40,000 נערים ונערות ממסגרות הלימוד. לנתוני נשירה אלו ניתן להוסיף נשירה סמויה ששיעורה גדול פי 3, היינו: 120,000 נושרים. מניפה מפעילה מספר מודלים שמטרתם לטפל בבני נוער במצבי נשירה, סיכון ונתק וכן לצמצם את תופעת הנשירה באמצעות מניעת הנשירה הסמויה. בכך, מניפה ממלאת את הוואקום שנוצר בתחום החינוך בהעניקה חינוך בראייה הוליסטית לאותם ילדים ובני נוער שהמדינה מתקשה לספק מענה חינוכי-טיפולי ההולם את צרכיהם.
בתחילת דרכה של מניפה, קהל היעד של תכניותיה היו בני נוער בגילאי חט"ב או תיכון. במשך הזמן הורחב סל התכניות לגילאי יסודי ולצעירים מעל גיל 18. עבור אוכלוסיות מוחלשות כגון עולים חדשים, מתמודדים ונוער בסיכון הוקמה תכנית המשך לאורך השירות הצבאי. בכל תכנית יש מיקוד רב בהורים וכאשר מדובר באוכלוסיות עולים מוחלשות – ההורים מקבלים הדרכה לטפול בילדים כבר בגיל הרך וביסודי.
הגמישות והדינמיות החינוכית של מניפה סייעה לנו לפתח שפת חינוך-טיפול הדוגלת בהעצמת ילדים ובני נוער, מצמיחה בהם כוחות, קשובה לצרכיהם, מדגישה ומפתחת את כישוריהם, תורמת לפיתוח אישי וזהותי שלהם ומקנה להם כלים כגון מוטיבציה, קבלת אחריות ואמון אשר יובילו אותם להשתלבות בחברה. באמצעים אלה, השיטה והרציונל החינוכיים שלנו מסייעים לנו לעודד ולפתח מצוינות בקרב בני הנוער בישראל – גם בקרב אלה מביניהם ש"נופלים בין הכיסאות" ושהממסד החינוכי "ויתר" עליהם.
כדי להוציא מן הכוח אל הפועל את השיטה החינוכית שלנו, אנו מכשירים מורים לחשיבה הוליסטית באמצעות מודל צפייה בכיתת מניפה הפועלת ברוח חזון העמותה. מכון מניפה מדריך ומלווה אלפי סטאז'רים לקראת שילובם במערכת החינוך, תוך שימת דגש על הקניית כלים טיפוליים, ניהול מערך חינוכי אינטנסיבי, תגבור לימודי אישי, מוכוונות למצוינות אישית ובעיקר יכולות הוראה וטיפול בשוליים הקשים של מערכת החינוך – צעירים במצבי נשירה, סיכון גבוה, עבריינות ואלימות. המורים הצעירים של מניפה מקבלים הכשרה לעידוד מצוינות לימודית בקרב הנוער למרות הקשיים והם הוכיחו כי בעזרת ליווי והכוונה – השמיים הם הגבול.
מספר התלמידים בכיתות מניפה הוא מעל 10,000 בני נוער, אשר הוגדרו על ידי המוסדות כנושרים. חינוך למצוינות של בני הנוער, מתן יחס אישי בכיתות קטנות, העצמת בני הנוער ופיתוח כישוריהם מובילים לתוצאות מרשימות של הלמידה בכיתות מניפה:
חינוך והשכלה
בהתאם ל"חוק זכויות התלמיד"[1], המדינה אחראית להבטיח לילד קיומם של תנאים אופטימאליים ללימוד נאות שיכשיר אותו לחיים עתידיים ויאפשר לו מוביליות תעסוקתית וחברתית בעולם דינאמי ומשתנה. את הזכות הזו מנסה המדינה להבטיח בעזרת מערכת החינוך והשירותים השונים הקיימים עבור ילדים ובני נוער. חרף העובדה שמערכת החינוך הפורמאלית עושה מאמצים להחיל את חוקי החינוך על כל ילדי ישראל, חיים בישראל לא מעט ילדים ובני נוער שהמדינה מתקשה לסייע להם באופן מיטבי לממש את עצמם ואת זכותם לחינוך והשכלה.
מערכת החינוך מתקשה בפועלה בעיקר עם תלמידים המושפעים מגורמים מגוונים -אישיים, משפחתיים ואחרים – המעכבים את התפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. ההשפעה של גורמים אלה באה לידי ביטוי בנשירה מביקור סדיר בביה"ס ובהתנהגויות לא נורמטיביות, כגון: שימוש מזדמן בסמים ואלכוהול, הפרעות נפשיות, זנות, התנהגות עבריינית ומצוקה רגשית ונפשית.
לפי הנתונים הרשמיים של משרד החינוך, מדי שנה נושרים כ-40,000 נערים ונערות ממסגרות הלימוד. לנתוני נשירה אלו ניתן להוסיף נשירה סמויה ששיעורה גדול פי 3, היינו: 120,000 נושרים. מניפה מפעילה מספר מודלים שמטרתם לטפל בבני נוער במצבי נשירה, סיכון ונתק וכן לצמצם את תופעת הנשירה באמצעות מניעת הנשירה הסמויה. בכך, מניפה ממלאת את הוואקום שנוצר בתחום החינוך בהעניקה חינוך בראייה הוליסטית לאותם ילדים ובני נוער שהמדינה מתקשה לספק מענה חינוכי-טיפולי ההולם את צרכיהם.
בתחילת דרכה של מניפה, קהל היעד של תכניותיה היו בני נוער בגילאי חט"ב או תיכון. במשך הזמן הורחב סל התכניות לגילאי יסודי ולצעירים מעל גיל 18. עבור אוכלוסיות מוחלשות כגון עולים חדשים, מתמודדים ונוער בסיכון הוקמה תכנית המשך לאורך השירות הצבאי. בכל תכנית יש מיקוד רב בהורים וכאשר מדובר באוכלוסיות עולים מוחלשות – ההורים מקבלים הדרכה לטפול בילדים כבר בגיל הרך וביסודי.
הגמישות והדינמיות החינוכית של מניפה סייעה לנו לפתח שפת חינוך-טיפול הדוגלת בהעצמת ילדים ובני נוער, מצמיחה בהם כוחות, קשובה לצרכיהם, מדגישה ומפתחת את כישוריהם, תורמת לפיתוח אישי וזהותי שלהם ומקנה להם כלים כגון מוטיבציה, קבלת אחריות ואמון אשר יובילו אותם להשתלבות בחברה. באמצעים אלה, השיטה והרציונל החינוכיים שלנו מסייעים לנו לעודד ולפתח מצוינות בקרב בני הנוער בישראל – גם בקרב אלה מביניהם ש"נופלים בין הכיסאות" ושהממסד החינוכי "ויתר" עליהם.
כדי להוציא מן הכוח אל הפועל את השיטה החינוכית שלנו, אנו מכשירים מורים לחשיבה הוליסטית באמצעות מודל צפייה בכיתת מניפה הפועלת ברוח חזון העמותה. מכון מניפה מדריך ומלווה אלפי סטאז'רים לקראת שילובם במערכת החינוך, תוך שימת דגש על הקניית כלים טיפוליים, ניהול מערך חינוכי אינטנסיבי, תגבור לימודי אישי, מוכוונות למצוינות אישית ובעיקר יכולות הוראה וטיפול בשוליים הקשים של מערכת החינוך – צעירים במצבי נשירה, סיכון גבוה, עבריינות ואלימות. המורים הצעירים של מניפה מקבלים הכשרה לעידוד מצוינות לימודית בקרב הנוער למרות הקשיים והם הוכיחו כי בעזרת ליווי והכוונה – השמיים הם הגבול.
מספר התלמידים בכיתות מניפה הוא מעל 10,000 בני נוער, אשר הוגדרו על ידי המוסדות כנושרים. חינוך למצוינות של בני הנוער, מתן יחס אישי בכיתות קטנות, העצמת בני הנוער ופיתוח כישוריהם מובילים לתוצאות מרשימות של הלמידה בכיתות מניפה:
- בטווח הקצר: חזרה ללמידה נורמטיבית, לתפקוד ולחיבור לקהילה ולבית.
- בטווח הארוך: הושגו הישגים גבוהים בתחומי למידה, השגת תעודות בגרות ותארים אקדמאיים ועוד.
- הילד בוחר את המטפל. הטיפול ניתן כסל תקציבי גמיש ככל הניתן, על מנת לאפשר טיפול מתאים;
- המטפל מחויב לשפה חינוכית;
- המטפל מחויב להשלמת הטיפול בתכנית שיקומית הוליסטית.
- תכנית השכלה נורמטיבית ככל האפשר.
- פיתוח כישורים: חוגים, עידוד והעצמת הילד לשאיפות מותאמות לרצונותיו.
- הנחייה לפעילות התנדבותית.
- קבוצות תמיכה פעילה.
- ריבוי פעילויות חברתיות לשם גיבוש.
- סיפור דרך קבוצתי – כקבוצה ולא כפרט. חוזה קבוצתי שמתנהל באופן דמוקרטי. הקבוצה קובעת "יעד" ו"דרך" על סמך שיתוף וקבלת החלטות מוסכמות בקבוצה.
