המנטור ידידיה שראל סטודנט למדעי המחשב ולוחם בקרבי משתף על הקשר שלו עם ראובן לוחם באגוז:
“אספר בכמה משפטים על הקשר שלי ושל ראובן.
לפני שנתיים כשנכנסתי לתוכנית קיבלתי את המספר של ראובן מהרכזת של בחברת אחיי. ישר התקשרתי והשיחה הייתה קצרה ועניינית, ופתחה פתח לתחילתה של חברות גדולה.
זה היה די מהיר.. היכולת של ראובן לשתף ולתת הרגשה של קירבה, והרצון של שנינו להשקיע ולפגוש אחד את השני, עשה את העבודה מהר מאוד.
אומנם כל אחד מאתנו בשלב שונה לגמרי בחייו אבל משהו בדי אן איי, בערכים, בתחומי העניין ובצחוקים, יצר חברות אמיתית.
לאורך השנתיים האלו נפגשנו אין ספור פעמים אני הגעתי לצבא אליו לא מעט, פעם רכיבת אופניים בשישי ופעם שבת אצל ההורים שלי…פעם בירה של מוצ”ש ופעם קפה בבית של ההורים שלו… ואם השבוע לא הצלחנו להיפגש אז שיחת וידאו לגבול הצפון, לדרום, לתעסוקה באיו”ש לאימון בצאלים… ותוך כדי תנועה אנחנו מקבלים תפקיד חדש בצבא וחוזרים לצוות, רוקדים ביחד בחתונה שלי ושל ירדן, ועושים יחד עם אמא רישיון נהיגה וקונים רכב, ונכנסים ביחד לקבע ודואגים לקופות גמל, ויוצאים לדייט משולש אני ראובן וירדן( אשתי).. .
רק בשבוע שעבר כשחבר של ראובן מהצוות נפל בג’נין אני קיבלתי את הטלפון הראשון מראובן…
אני מרגיש באמת שנפלה בחלקי זכות גדולה להיות מנטור בתוכנית.
ראובן מלמד אותי המון ואנחנו ממש עוברים את הדרך ביחד… אין לי שום ספק שנרקמה פה חברות לכל החיים והמסע שלנו יחד ימשיך וימשיך.