מניעת נשירה וחזרה לתפקוד

נשירת ילדים ובני נוער מלימודים פורמליים במערכת החינוך היא תופעה הנחשבת לאחד הגורמים המרכזיים הפוגעים בתפקוד הכללי, הרגשי והנפשי של הצעיר ומשפחתו וכזו התורמת ליצירתם ושימורם של פערים חברתיים.
עוד נקשרת תופעת הנשירה להתנהגויות סיכון שונות הפוגעות באפשרות של הצעיר לבטא את יכולותיו וכישוריו.

מקובל להבחין בין נשירה גלויה לנשירה סמויה:

• נשירה גלויה -ניתוק פיזי של הצעיר ממערכת החינוך המיועדת לבני גילו, כלומר עזיבת תלמידים שהיו רשומים ללימודים במסגרת חינוכית מוכרת כך שהם אינם רשומים בה עוד.

• נשירה סמויה – היעדרות תכופה ממערכת החינוך או נוכחות פסיבית בכיתה בלי שמתקיים תהליך של למידה משמעותית. התנהגות זו של תלמיד מכונה גם "נוכח נפקד".

נכון לשנת 2021 יותר מ-85,000 צעירים בישראל נתונים בנשירה גלויה או סמויה ממערכת החינוך. מאז מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל" מדווחת החמרה בנתונים (לפי נתוני דצמבר 2023 של המועצה הלאומית לשלום הילד) בני נוער רבים מתמודדים עם תחושות חרדה, לחץ, ותשישות פיזית ורגשית.
ילדים וצעירים חווים אי-ודאות מתמשכת בתחום החינוכי שהתחילה כבר בתקופת הקורונה ונמשכת בשל המלחמה וחשים שאין להם שגרת למידה כבר שנים רבות: עדיין ישנם תלמידים רבים שאינם מגיעים לבתי הספר בין היתר בשל חשש הורי ותחושות חרדה ודכאון. הם חווים תקופות של הפסקות חינוך, מעבר ללמידה מקוונת, ומעבר ללמידה פיזית (רציפה או לא רציפה). לדבריהם בתי הספר נותנים דגש רב מדי ללמידה, ואינם מתמקדים מספיק בפעילויות חברתיות ובפעילויות לקידום חוסן רגשי.
עמותת מניפה מאמינה ביכולתו של כל תלמיד מנותק- לחזור למערכת ללמידה משמעותית במערכת החינוך הרגילה . זאת באמצעות מודל עבודה הוליסטי השם דגש על יצירת מוטיבציה ורצון לשינוי ומאידך תומכת ביכולת של כל צעיר וצעירה לצאת ממצבי סיכון ולחזור לתפקוד. תוכניות מניעת הנשירה והניתוק ממערכת הלימוד של מניפה , שמות דגש על חיזוק החלק הבריא והמתפקד בכל צעיר, במקביל ליצירת מעטפת לטיפול בחולשה ובקושי ופועלות לחינוך לחוזקות, פיתוח זהות אישית תוך הקניית כלים כגון קבלת אחריות ואמון, שיובילו את הצעירים להשתלבות בחברה.